הכנה לראיון עבודה
במשרד הבטחון

הכנה לראיון עבודה במשרדי
עורכי דין

הכנה לראיון עבודה
למשרות בהייטק

הכנה לראיון העבודה של
משרת החלומות שלכם

להגיע מוכנים לראיון העבודה הנכון לנו!

הכנה לראיון עבודה במשרד הבטחון

הכנה לראיון עבודה במשרדי עורכי דין

הכנה לראיון עבודה למשרות בהייטק

הכנה לראיון העבודה של משרת החלומות שלכם

להגיע מוכנים לראיון העבודה הנכון לנו!

סדנת הכנה לראיון העבודה
בעזרת הגישה הירושלמית

יש לכם ראיון עבודה למשרה שתמיד חלמתם עליה אבל אתם לא בטוחים מה הדרך הנכונה ביותר להתכונן אליו?

עברתם על המון משרות שמתאימות לכם בדיוק אך אתם חוששים שקורות החיים שלכם לא מנוסחים ומשקפים אתכם מספיק טוב?

חוששים מהמפגש עם המראיין ומהשאלות שהוא עלול לשאול?

עניתם כן לפחות על שאלה אחת? סימן שהגעתם למקום הנכון ואני יכול לעזור לכם להתקבל למשרת החלומות שלכם.

צור קשר עכשיו

מלאו את הטופס ואני אחזור אליכם לשיחת הכרות והערכת מצב ללא כל התחייבות מצדכם

לפני שאני מסביר לך איך אני יכול לעזור לך חשוב להבין קודם -
מה זה ראיון עבודה בכלל?

ראיון עבודה הוא תהליך תקשורת אינטראקטיבי חסר כל תוקף מדעי (ראה את מאמרי "הראיון הוא המלך"), אבל אין בנמצא ארגון שויתר עליו במסגרת תהליך הגיוס, והחליף אותו ב"שיחה" עם רובוט. בדומה לתופעה הישראלית הייחודית של קורסי "הכנה לפסיכומטרי", שתפסה את כולנו, גם ההכנה לראיון העבודה נתפסת היום כהכרח, על מנת שלא להימצא בנקודת פתיחה נמוכה משל מתחרים שהשקיעו זמן וכסף בהכנה. בדומה לספורטאים לקראת תחרות, האתגר החדש העומד על כן בפני המרואיינים בארגונים הוא להגיע לראיון בכושר שיא, כך שה"קליק" עם המראיין יהיה מיידי. בכך מתרכזת הגישה הירושלמית.

הכנה לראיון עבודה במכון לעומת
הכנה לראיון עבודה בגישה הירושלמית

בשונה מהמכונים השונים, שמספקים לארגונים רבים שירותי מיון וברירה מגוונים ו/או שירותי הכנה לדורשי העבודה, הגישה הירושלמית מטפלת אך ורק בהעצמתם של דורשי העבודה, ללא הבדל רקע, דת, גזע או מין: משוחררי צה"ל, בוגרי קורסים מקצועיים, אקדמאים, פורשי שב"כ ומוסד, ועובדים ומנהלים בכל תחומי העיסוקים שהחליטו להמשיל לשלב הבא בקריירה שלהם. הגישה הירושלמית מניחה שהמראיינים אינם יצירתיים, שואלים תמיד את אותן השאלות, וכל זמן שאנחנו עומדים בדרישות הסף המקצועיות, אין סיבה שלא נצלח כל ראיון בהצלחה. האימון בגישה הירושלמית מתרכז בשלושת המרכיבים של הראיון האישי: תקשורת מילולית, תקשורת לא-מילולית ("שפת גוף"), והקשבה.

הגישה הירושלמית מציידת את המרואיין בשלושה ארגזי כלים המגבירים את סיכויי הצלחה שלו בריאיון, בהנחה שהוא עונה לדרישות הסף המקצועיות:

קורות חיים ערוכים היטב

תשובות, וגם שאלות, מוכנות מראש

נוכחות נכונה, ושפת גוף מנצחת!

הצלחה בטוחה - אחריות מלאה

אם לא תעברו בהצלחה ראיון עבודה, כלומר לא תקבלו ולו הצעת שכר אחת בתוך שלושה חודשים מתום האימון – תהיו זכאים לאימון חוזר, ללא תשלום, או להחזר מלא של כספכם.

מקור השיטה

 הגישה הירושלמית לראיון עבודה פותחה במחלקה להנדסת תעשיה וניהול במכללת "שנקר", ורבים מהסטודנטים ומהבוגרים/ות שאימנתי, כבר יישמו אותה בראיונות העבודה שלהם. לפחות במקרה אחד שאני מכיר, המרואיין אמנם לא התקבל לעבודה, אבל המראיינת בדקה איתו בעדינות אם הוא מעוניין לצאת איתה..

הגישה הירושלמית היא ייחודית במספר היבטים:

  1. היא הופכת את ריאיון העבודה משיחה קשה ומלחיצה לשיחה נעימה, בה המרואיין מבין וגם מרגיש שהוא המחוזר, והוא זה שמנהל את האירוע;
  2. המאמנים בגישה הירושלמית אינם בהכרח אנשי משאבי אנוש או בוגרי מדעי ההתנהגות. הם גם מהנדסים, ובוגרי מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי החיים וחוגים נוספים, יוצאי צבא וארגונים אחרים במערכת הביטחון, שהמשותף להם הוא ניסיון ניהולי רב והיכרות עם עובדים ומנהלים רבים. ניסיון זה הוא שמאפשר לנו לזהות במדויק את החולשות והסיכונים של המתאמן, כמו גם את נקודות החוזק ואת ההזדמנויות שלו (למי שזיהה: נכון, אנחנו עושים ניתוח SWOT), ולנהל סימולציות אפקטיביות;
  3. השירות ניתן בשאיפה מחוץ לבית/מקום העבודה ("away from home, out of office"), ומוטב בבית קפה במיקום נוח. הקפה – עלינו כמובן. אנחנו מאמינים שאת האימון הירושלמי אדם צריך לקבל ב"סביבה בטוחה" ("safe environment") וגם פתוחה, ולא במשרד כזה או אחר. מניסיוננו, יש לכך יתרונות רבים;
  4. עלות השירות אינה זהה לכלל המתאמנים, והיא נקבעת על סמך הצהרתו של המתאמן על מצבו הכלכלי. חייל בודד שהשתחרר זה עתה מהשרות הסדיר לא ישלם כמו מפתח תוכנה שמרוויח היטב, ושואף לשפר את שכרו.

ריאיון עבודה, בין אם הוא מתבצע פנים-אל-פנים, מול מראיין בודד או מול צוות מראיינים, טלפונית, ואפילו ריאיון מצולם (כלי שהולך ונעשה נפוץ) – הוא סיטואציה מיוחדת וגם מלחיצה לרובנו. צריך על כן להתכונן לקראתו היטב, ובשיא הרצינות. לצערי, רבים אינם צולחים ריאיון ומפסידים את העבודה למתחרה, רק משום שהגיעו אליו לא מוכנים. בדרישות הסף של התפקיד המוצע הם כנראה עומדים, כי אחרת לא היו מזמינים אותם לריאיון. לא חבל?

במפגש מראיין-מרואיין, רבים טועים לחשוב שלמראיין יש יתרון מובהק – שהרי הוא זה שמנהל את הריאיון, ונהנה מיתרון הביתיות. טכנית זה נכון, המראיין הרי הזמין אותנו אליו. אבל הלחץ בו מצוי המגייס/מאבחן/מראיין גם הוא רב, ואסור לו לטעות: במרבית הארגונים תחלופת העובדים נמדדת ומנהלי הגיוס נבחנים על הצלחותיהם. המראיין לא רוצה על כן לטעות, ומחפש איך "ללכת על בטוח".

לכן, מרבית המראיינים פועלים במתכונת מאוד שגרתית ומאוד לא יצירתית, שואלים את אותן השאלות (ספר לי קצת על עצמך.., מהן החולשות שלך?.., מהן ציפיות השכר שלך?..), ומתמקדים באותם החלקים בקורות החיים המונחים לפניהם. כאן בדיוק מונח היתרון הגדול של המרואיין שהגיע מוכן לריאיון: קשה יהיה להפתיע אותו.

את הצלחת הריאיון יודע המרואיין כבר בעת הפרידה: לחיצת יד איתנה וחיוך של המראיין פירושם – אם זה היה תלוי רק בי, התקבלת! הימנעות מלחיצת יד, חיוך, וקשר עין, או לחיצת יד רפה ומבט סתמי פירושם – מבחינתי, בזבזת את הזמן של שנינו!

חשוב להכיר: בניגוד לדעה הרווחת, מרבית המראיינים אותם תפגשו אינם פסיכולוגים, כהגדרת עיסוק זה בחוק. במדינת ישראל מתיר "חוק הפסיכולוגים" את השימוש בתואר "פסיכולוג", ואת העיסוק בפסיכולוגיה, רק לבעל תואר "מוסמך" (תואר שני) ומעלה בפסיכולוגיה, ממוסד אקדמי המוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה. העיסוק בישראל באחת משש ההתמחויות בהן מכיר החוק – פסיכולוג קליני, חינוכי, התפתחותי, שיקומי, רפואי, וחברתי-תעסוקתי-ארגוני – מותנה בנוסף ללימודים בהתמחות שאורכת לפחות שנתיים, שבסופן בחינת מומחיות קשה. בסה"כ מדובר במסלול הכשרה תובעני שאורך לפחות שבע שנים – שלוש לתואר הראשון, שנתיים לתואר השני, ושנתיים התמחות. לא פשוט בכלל.

בשנים האחרונות עוֹלָה ביקורת בקרב מתמחים ומועמדים להתמחות על תהליך הקבלה לתואר שני ולמסלולי ההתמחות בארץ, ועולות טענות בדבר המתנה ארוכה עד למציאת מקום התמחות, משך ההתמחות הארוך, השכר הנמוך, וקשיים שונים במהלך התהליך. קשיים אלו מביאים לעיתים מוסמכי תואר שני לוותר על ההתמחויות המוצעות בארץ ולעסוק בפסיכולוגיה כעיסוק כללי, לבחור בתחומי מומחיות או הכשרה אחרים (חלקם בעלי מסלולים קצרים וממוקדים יותר), לעסוק במחקר והוראה, או לעבוד בתחומם בחו"ל. רבים מהם משתלבים בעבודה ביחידות משאבי אנוש בארגונים, ללא התמחות.

צה"ל מכשיר חיילים (ובעיקר חיילות) למקצוע "מאבחן פסיכוטכני", בקורס איכותי שאורך 16 שבועות (כארבעה חודשים), ונחלק לשני שלבים: שלב מאבחנים, ושלב מראיינים. רבים מקרב המשתחררים משתלבים בשוק העבודה כמגייסים וכמראיינים בארגונים שונים, על סמך הכשרתם הצבאית המעולה.

הסיכוי על כן שתפגשו במראיין שהוא פסיכולוג חברתי-תעסוקתי-ארגוני מומחה – הוא לא גדול.

הגישה הירושלמית גורסת כי לקראת הריאיון יש לעשות חזרות, או "סימולציות", וכי יש לבצען בבית המתאמן (או במקום עבודתו הנוכחי, ככל שזה ניתן). בדרך כלל מספיקות למתאמן הסביר שתיים-שלוש סימולציות כדי לתפוס את הפרינציפ, ואח"כ אפשר להמשיך ולתרגל בבית, או בעבודה, לבד או עם חבר.

כל הסימולציות מבוססות על קורות החיים שבידי המועמד, ועל משרה ספציפית עליה הוא מבקש להתמודד. המרואיין לומד את חשיבותם של שני המסמכים – קורות החיים שכתב, ומודעת הדרושים שצדה את עינו – ואת חשיבות ההתאמה ביניהם. ברור שככל שקורות החיים יקלעו "בול" לפרטי המודעה, המועמד יתייצב לריאיון עם יותר נקודות. ועדיין, רבים שולחים קורות חיים שהקשר ביניהם לבין מודעת הדרושים קלוש, למרות שהם מאוד מתאימים למשרה. לפעמים זה רק עניין של ניסוח..

את הסימולציה אנחנו מנתחים ביחד, והמרואיין המתאמן משפר בעצמו את מה שדורש שיפור, באמצעות הכלים העומדים לרשותו בארגזי הכלים:

  • קורות חיים ערוכים היטב;
  • תשובות, וגם שאלות, מוכנות מראש;
  • נוכחות נכונה, ושפת גוף מנצחת!

אין דרך אחת ויחידה לכתוב קורות חיים מנצחים, והראייה הטובה ביותר לכך היא ריבוי התבניות לכתיבת קו"ח העומדות לרשותנו ברחבי המרשתת. בכולן, עם זאת, יש כותרת (ישראל ישראלי – מהנדס חומרה), ורובן משלבות פתיח, ופסקאות אחדות המתארות את הניסיון המקצועי, ההשכלה, השליטה בכלי תכנות שונים וביישומים, השירות הצבאי (ככל שהוא רלבנטי למשרה המוצעת), התחביבים, וכו', בסדר כזה או אחר.

הגישה הירושלמית גורסת כי על קורות החיים להיות ספציפיים למשרה המוצעת (דרוש מהנדס חומרה), ומאוזנים. לדוגמא, אם המראיין המתאמן יחליט לאמץ את ארבעת היסודות בפסקה מסוימת, אזי למרות שהוא איש "אדמה" מובהק, ישתמש בפסקה גם במילים שנוטות יותר לכיוון היסודות האחרים, כדי ליצור איזון. במקום סתם לכתוב "אני חרוץ" (= אדמה), מוטב להרחיב ולכתוב "אני חרוץ (= אדמה) ונוהג בדרך ארץ בכל אדם (= אוויר); מטבעי אני סקרן (= אש) ואוהב אדם (= מים).

קורות החיים חייבים להיות ספציפיים למשרה המוצעת. ממבט ראשון זה נראה בלתי אפשרי, אבל לרובנו יספיקו ארבע-חמש גרסאות שונות של קו"ח, בכדי לכסות היטב את כל המשרות המוצעות עליהן נבחר להתמודד. לדוגמא, מנהלת לשכה שצברה ניסיון הן בלשכת מנכ"ל, הן במשרד עורכי דין, והן בצבא, יכולה בהחלט לתחזק שלוש גרסאות של קו"ח, בהתאמה. הכותרת של קורות החיים צריכה תמיד להיות מדויקת: "ישראלה ישראלית – רל"שית מפקד אוגדת איו"ש".

למזלנו הרב, מרבית המראיינים שואלים את אותן השאלות. ניתן למצוא אותן בקלות בחיפוש קצר באמצעות "גוגל", וברבים מאתרי המכונים אפשר גם למצוא תשובות טובות לשאלות הנפוצות.

לדוגמא, מתוך כתבה שהתפרסמה פעם בעיתון "כלכליסט", שאלות מכשילות נפוצות הן:

  1. מדוע עבר כל כך הרבה זמן מאז עזבתם את מקום העבודה האחרון, וכמה עובדים נוספים פוטרו יחד איתכם?
  2. אם אתם עדיין עובדים, איך אתם מוצאים זמן ללכת לראיונות עבודה?
  3. איך התכוננתם לראיון?
  4. האם אתם מכירים מישהו שעובד בשבילנו?
  5. איפה באמת תרצו לעבוד?
  6. מה מפריע לכם בבוסים או בעובדים אחרים?
  7. תוכלו לתאר איך פתרתם בעיה שנתקלתם בה בעבר בעבודה או בלימודים?
  8. האם תוכלו לתאר תקרית בעבודה או בלימודים שבה פישלתם?
  9. איפה התפקיד הזה עומד ביחס למשרות אחרות ששלחתם להן קורות חיים?
  10. אם תזכו בלוטו, האם תמשיכו לעבוד?

הגישה הירושלמית גורסת כי עלינו להשיב בכנות על שאלות, אבל להבין וגם להרגיש שאין מדובר בחקירה במשטרה, וגם לא במתן עדות בבית משפט. אסור להשיב ב"כן" או "לא". ככל שצוברים דקות אימון, היכולת להשיב תמיד תשובה טובה ומאוזנת – משתפרת והולכת.

הגישה הירושלמית גורסת כי המרואיין המושלם הוא זה ששואל את המראיין שאלות קשות. כדי לשאול שאלות קשות, עלינו להכיר היטב את הארגון אליו אנחנו מבקשים להצטרף. שאלה חשובה היא למשל "מהם השליחות והחזון של החברה"? אם הם אינם מופיעים באתר האינטרנט של הארגון, וגם לא נתקלתם בהם מאז כניסתכם לבניין – לא בטוח שתרצו לעבוד בארגון הזה. כך גם אם בדרככם לריאיון נתקלתם במפגע בטיחותי חמור. במקרה כזה צריך לשאול: "האם יש ממונה בטיחות במשרה מלאה בחברה"?

עם יד על הלב, בדרך כלל, יש סביבנו מועמדים נוספים, ולפעמים רבים, שגם הם מתאימים למשרה מבחינת הדרישות המקצועיות (כלומר הכשרה מתאימה, ניסיון רלבנטי וכו'). במקרים רבים מה שיכריע היא נוכחות נכונה שלנו בריאיון, ושפת גוף נכונה. להבדיל מקורות החיים ומיכולתנו להשיב תשובות ולשאול שאלות כהלכה, שהם רק תנאים "מאפשרים" ("order qualifiers") להצלחת הריאיון, אזי הנוכחות ושפת הגוף הם תנאים "מנצחים" ("order winners"), במונחי ניהול השיווק (פרופ' טרי היל).

עפ"י הגישה הירושלמית, האנרגיה שאנחנו מביאים אתנו לריאיון, ועוצמת הנוכחות שלנו בחדר, הן כנראה הגורמים המשפיעים ביותר על החלטת המראיין להמשיך את תהליך הגיוס. ככל שנגיע לריאיון חדורי אמונה בעצמנו ובזכייתנו המובטחת במשרה המוצעת – כך יגדלו הסיכויים שאכן כך יהיה, כל זמן שאנחנו עומדים בדרישות הסף המקצועיות.

הגישה הירושלמית גורסת כי לבוש מתאים לא באמת מוסיף לנו נקודות (כיוון שמצופה מאתנו להופיע בלבוש הולם), אבל התייצבות לריאיון בלבוש שאינו הולם מורידה נקודות, ועלולה להביא לסיום תהליך הגיוס.

בניגוד ללבוש, הטיפוח האישי מוסיף לנו נקודות, ואפילו הרבה! שיער עשוי כהלכה, איפור משובח (למי שמתאפר), שיניים וציפורניים מוקפדות – מרשימים מאוד את המראיין. בישום יתר עלול ליצור רתיעה אצל חלק מהמראיינים ועל כן מוטב להסתפק בבישום מינימאלי, איכותי, אבל כמעט לא מורגש.

שפת הגוף גם היא חשובה לרושם שאנחנו יוצרים אצל המראיין ולכן חלק נכבד מהסימולציות מוקדש לתרגול הישיבה הנכונה, לתנועות הידיים והעיניים האפקטיביות ביותר בעת ריאיון, ולעניין המבלבל הזה של לחיצות הידיים.

את הגישה הירושלמית לריאיון עבודה פיתח בנימין (בני) גוזלן, במסגרת מחקרו רב השנים על מצוינות תפעולית וארגונית, ובסיוע סטודנטים מהמחלקה להנדסת תעשיה וניהול במכללת "שנקר", בה כיהן כחבר הסגל האקדמי הבכיר בשנים 2012-2017. עבודת הדוקטורט של בנימין עוסקת ביישום עקרונות הניהול רזה (Lean management) בארגונים ובמדינות, ובוחנת פרמטרים רבים שהם תורמים פוטנציאליים למצוינות תפעולית וארגונית. המחקר על מצוינות של ארגונים הוביל למחקר משנה על מצוינות של אנשים, ובפרט, על מצוינות תפעולית בתהליכי מיון וברירה של מנהלים ועובדים.

הגישה הירושלמית היא פרי מחקר זה, המבוסס על העובדה שריאיון עבודה הוא כלי מיון וברירה חסר כל תוקף מדעי, אבל מהווה כלי מרכזי וחשוב במרבית מערכי הגיוס. מהמחקר עולה מסקנה חד-משמעית והיא שכל זמן ש"הריאיון הוא המלך", טוב יעשה כל דורש עבודה הניגש לריאיון קבלה לעבודה, אם יתכונן אליו במלוא הרצינות, ויגיע מוכן לתהליך התקשורת האינטראקטיבי המיוחד הזה. עפ"י הגישה הירושלמית מבקש העבודה מתחיל את תהליך התקשורת כבר בעריכת מסמך קורות החיים, שאמור להוות תשובה ראויה למודעת הדרושים שפורסמה. האימון לקראת הריאיון האישי מכסה את שלושת מרכיבי הריאיון המוצלח: תקשורת מילולית, תקשורת לא-מילולית ("שפת גוף"), והקשבה.

בנימין הוא מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ "אופקס אתגרים, יועצים לניהול" בע"מ, ומפתח הגישה הירושלמית לריאיון עבודה. הוא בוגר אוניברסיטת ת"א בהנדסת תעשיה וניהול, ומוסמך המרכז האקדמי פרס במנהל עסקים. מגן בימים אלה על עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת פוזנן לכלכלה ועסקים (Poznan University of Economics and Business).

בנימין מילא בשלושים השנים האחרונות שורה של תפקידים במשרדים ממשלתיים ובחברות מובילות במשק בתחומי ניהול התפעול, שרשרת האספקה, ומערכות מידע ארגוניות. במהלך השנים קרא מאות קו"ח, וראיין מאות מועמדים/ות, למגוון רחב של משרות.

ייעוץ ראשוני ללא עלות

מה כוללים המפגשי הסדנה?

4 מפגשים כאשר כל מפגש נחלק לארבעה חלקים, בסיומם או אפילו לפני תצלחו ראיון עבודה ללא שום בעיה ואפילו תקבלו הצעת שכר​

קורות חיים

הכרת מודל, ניתוח מילות המפתח במודעת הדרושים ובמסמך קו"ח, והתאמת קו"ח למשרה

תקשורת מילולית

סימולציה של ראיון​

תקשורת לא-מילולית

אימון בשפת הגוף הנכונה​

הקשבה

אימון בהקשבה למראיין במהלך הראיון.

השאירו לי פרטים ואני אחזור אליכם לשיחת הכרות והערכת מצב
ללא כל התחייבות מצדכם​!

בניית אתרים ושיווק דיגטלי -SmartHeads©

בניית אתרים ושיווק דיגטלי -SmartHeads©

סגירת תפריט